פעילות המפעל החדש

הסיבות להקמת המפעל

תהליכי ההקמה החלו לאחר החלטת קיבוץ סעד להגדיל את יכולת שיווק ואריזת הגזר. מפעל הגזר מייצא  ליעדים שונים בעולם מעל שישים אחוזים בכלל הגזר שנארז. בית האריזה הישן לא הצליח להכין את כמויות הגזר הנדרשות, הן בהיבטי הכמות והן בהיבטי האיכות. גם עלויות הייצור במפעל הישן היו גבוהות והקשו על עמידה ביעדי השיווק. עלויות אלה נבעו מכך שציוד המיון והאריזה היו מיושנים, וכמויות כח האדם שנדרשו היו גבוהות ביותר. על רקע ניתוח ממצאים אלה ואחרים נוספים, הוחלט להקים מפעל חדש שיוכל לתת מענה הולם לשלוש הבעיות הללו.

א. הגדלת כושר הייצור והתפוקה מתוך כוונה להגיע בתוך שנים ספורות להכפלה של התפוקות הנוכחיות.

ב.  צמצום דרסטי בצרכי כוח האדם הנדרש להפעלה סדירה של המפעל.

ג. מערכות מתקדמות לטיפול במוצר האמורות להבטיח איכות גבוהה ובלתי מתפשרת.

 

הליכי התכנון

לאחר שהתקבלה ההחלטה, החלו צוותי המפעל ביחד עם מהנדסים ומתכננים ממספר רב של תחומים בהליכי התכנון. התכנון בוצע על סמך ניסיון של עשרות שנים באריזת גזר, ולאור מסקנות ממפעלים שונים ברחבי הארץ והעולם.. במשך תקופה של מעל שנה ישב על המדוכה צוות היגוי ושקד על כתיבת הפרוגרמה לתכנון המפורט של הפרויקט. לאחר מכן, בחרנו את צוות המתכננים ואת החברה המנהלת את התכנון והביצוע, וישבנו אח"כ עוד כמה חודשים על התכנון המפורט.  

 

תחילת עבודות הבניה וההקמה

בחודש מאי 2015, כשבעה חודשים לפני תחילת פעילות המפעל, יצאנו לדרך והקבלנים הראשונים עלו על השטח. עבודות ההקמה בוצעו בקצב שיא, על מנת לעמוד בלוח הזמנים המצומצם שהוקצב לפרוייקט. עקב צרכי השיווק הגדולים, לא היתה אפשרות לבצע את תהליכי ההקמה בלוח זמנים מרווח. זה היה אתגר לא קטן וכלל לא פשוט והוא הכתיב פעילות צפופה מאד באתר של קבלני הבניין, האספקות השונות, (חשמל, מים, קירור, אוויר דחוס ועוד), יחד עם ביצוע התקנת הציוד והמכונות שזרמו לאתר. מדי כמה ימים קיימנו בחינה מדוקדקת של לוח הזמנים והצפנו לעצמנו את הפערים שבין התכנית, לבין מה שאכן בוצע בשטח. בדיקות אלו אפשרו לנו לאתר את נקודות התורפה ולנסות לחזק אותן, על מנת לעמוד ביעדי ההקמה.

 

יכולות חדשות

על מנת לשפר את יכולות המיון והאיכות, הוחלט לרכוש ממיינת אופטית, שתבצע מיון קפדני ודקדקני לכל גזר וגזר. מערכת מיון זו העלתה באופן משמעותי את קצב ואיכות המיון שלנו, וסייעה לנו לעמוד ביעדים שתוכננו. גם מערך האריזה של המפעל עבר מתיחת פנים על מנת לשפר את איכות וקצב האריזה, נרכש רובוט מתקדם לבניית משטחי אריזות הגזר באופן יעיל ומהיר. מכונות ומסועי איזה נוספים מותקנים בימים אלה ויסייעו לנו לשפר את קצב האריזה. מערך המיון והאריזה רושת במערכת של עשרות מצלמות וחיישנים, העוקבים אחר כל תהליכי המיון, באמצעות מערכת בקרה מהמתקדמות מסוגה בעולם.

גזר וסעד הן שתי מילים שהולכות ביחד כבר 70 שנה. ממש עם התמקמות הקיבוץ בשדות הנגב הצפוני מערבי ממול העיר עזה, שנה לפני קום מדינת ישראל התחלנו בגידול הגזר. שטחי הגזר הקטנים של אז, הפכו עם השנים ומסורת ומקצועיות שמייצרות איכות ללא פשרות.

​

היסטוריה

קיבוץ סעד עלה לקרקע במיקומו הנוכחי ב30 ביוני 1947. כבר עם עלייתו לקרקע החלו חברי הקיבוץ לפתח חקלאות ענפה. בין הגידולים המרכזיים בהם עסקנו, היה כמובן גידול הגזר. השנים הראשונות לא היו קלות. ניתן אף לומר שהיו קשות ומאכזבות, הן בשל חוסר המיכון והן בשל תוצאות השדה. במהלך השנים למדנו וניסינו, טעינו והצלחנו, עד שלאט לאט למדנו את סודותיו המתוקים של מקצוע גידול הגזר.

​

שיווק

בשנות ה – 70 של המאה הקודמת, הוכנס ענף גידול הגזר בארץ, ממש כמו בגידול תפוחי אדמה, ובמשק החלב והביצים, למכסות ייצור של מועצת הירקות ע"פ חוק. את מירב מכסות הגידול של הגזר בארץ קיבל הקיבוץ הדתי, והקיבוץ עם המכסות הגדולות ביותר היה סעד. קיבוץ סעד גידל גזר בשטחים שהיקפם היה למעלה מתשע מאות דונמים לאורך השנה. הסדר זה פעל עד אמצע שנות התשעים ואז בוטלו המכסות, וכל חקלאי היה רשאי לגדל כאוות נפשו.

שיווק הגזר בישראל הוא דוגמא לאחת ההצלחות הגדולות ביותר בישראל בתחום השיווק החקלאי, הודות להסכמי שיווק בין המגדלים לשווקים בארץ ובעולם. קבוצה של 12 קיבוצים בעלי מכסות גידול גזר התארגנו לשיווק משותף בשוק המקומי בישראל דרך חברת "תנובה". הקבוצה כללה שישה קיבוצים בצפון הארץ, (טירת צבי, שדה אליהו, עין הנציב, שלוחות, מעלה גלבוע ומירב) ושישה קיבוצים בנגב (סעד, דורות, עלומים, אור הנר, רתמים ואשלים).

עם ביטול המכסות החלה להתפרק גם חבילת התארגנות השיווק. לאחר פירוק שותפות השיווק, המשיכו לפעול ביחד עם חברת "תנובה" רק ארבעה מקיבוצי הדרום (סעד, דורות, עלומים ואור הנר), ששיווקו גזר בישראל תחת המותג "גזר ישראלי". השותפות היתה כה משמעותית, עד שלפני שתיים עשרה שנה סגרה "תנובה" את מחלקת הפירות והירקות שלה וכל הגזר ששיווקה תואם באמצעות התארגנות הגזר. שיווק משותף זה בארץ החזיק מעמד עד שנת 2015. החל משנת 2016 יצאה סעד מהתארגנות משווקי הגזר באמצעות "תנובה" והחלה לשווק את מוצרי הגזר בשיתוף חברת "מהדרין" תחת המותג "גזר סעד"

​

ייצוא

החל מעונת הגידול בשנת 2005 חל גידול משמעותי בכמויות הגזר בסעד עקב פתיחת הנתיב לייצוא גזר לרוסיה. מכמות ייצור שנתית של 8,000 טון בשנה, הגיע "גזר סעד" לכמות של יותר מ 30 אלף טון בשנה, בפרק זמן של כשש שנים. רוב הגידול היה כאמור לשוק הרוסי. החל מעונת 2007 נוצר שיתוף פעולה בין סעד לדורות ונפתח גם הנתיב האמריקאי. רגל השוק הנוספת של גזר סעד נמצאה בשווקי אירופה ובמיוחד באי הבריטי

עוגת השיווק של עונת 2016 מראה כי 65% מהתוצרת של "גזר סעד" יועדה ליצוא – 40% לצפון אמריקה, 18% לרוסיה ו 7% לאירופה. 35% מהתוצרת נמכרה בשוק המקומי

​

המבנה החדש

לפני עונת 2016 החליט קיבוץ סעד לבצע שינוי משמעותי בענף הגזר בדמות תאגיד עצמאי המכיל את כלל העבודות הקשורות לענף, החל מהזרע בשדה ועד ללקוח הסופי. לצורך כך הועברה פעילות השדה מהגד"ש לתאגיד החדש, הוקם מבנה ניהולי חדש ונבנה מפעל חדש עם טכנולוגיה מהמתקדמות בעולם בכדי להגיע, בשלבים, לכמויות כפולות מהכמות הנוכחית עם גזר איכותי שיודע להתחרות היטב בתנאי השוק הקשים אליהן נקלע ענף הגזר הארצי בשנים האחרונות

קצת היסטוריה